אני אמא, עובדת במשרה מלאה, בעלת תואר מהנדס ואוטוטו בעלת תואר שני במינהל עסקים ( מחכה רק לציונים ואני שם), מרוויחה מעל לממוצע.. ועדיין קשה לחיות פה בארץ.
זה לא סוד, מרגישים את זה מיטב בניה ובנותיה של מדינת ישראל, ששירתו בצבא, למדו לימודים אקדמיים, עובדים בעבודה טובה, ועדיין חושבים מתי יהיה להם בית או איך יצליחו לחסוך לילדים.
אחרי תקופה של ניסיונות למצוא את מה שנכון עבורי… מצאתי אותו… חבר חדש!בהתחלה עמדתי מהצד והתבוננתי בו, בחנתי, למדתי כיצד הוא יוכל להשתלב לי בחיים. פניתי לחברה שתעשה בנינו הכרות ואז הכנסתי אותו לחיי, הוא הפך לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד. היום אני לא מבינה איך לא הכנסתי אותו קודם.
כפי שאתם כבר יודעים ( ואם יש חדשים שעדיין לא התגרשתי לפני יותר משנה), כחלק מהגירושים והתהליך שעברתי התחלתי לרדת במשקל ללא שום פעילות מיוחדת.
באופן כללי אני אישה שאוהבת את עצמי ורוב הזמן גם אוהבת את איך שאני נראית ולא מרגישה בצורך של שינויים .
התחלתי לשמוע עליו, יותר ויותר אנשים סביבי הכירו אותו, ואני לא רציתי להגביל את עצמי רק אליו ועל כן היה לי קשה בהתחלה להכניסו לחיי, אחרי תקופה שבחנתי, בדקתי, חשבתי, אמרתי לעצמי שאני בתקופת התנסויות וזה הזמן לעשות ניסיון חודש חודשיים ואם לא יתאים אז אחתוך…
פניתי לחברה שהיתה בעלת הכרות מעמיקה איתו, ישבנו אצלה והיא סיפרה לי כל מה שהיא יודעת ויכול לעזור לי, ואני ? עם חששות מעורבים אומרת לה אני הולכת על זה… היא מבטיחה ללוות ולהיות שם בשבילי.
עברתי שלושה היריונות – כל היריון והסיפור שלו (וכן כל אחת מהן דאגה לסיפור משל עצמה) , שמירת היריון, האטה בדופק, בית חולים, זירוז בבלון, פיטוצין ובלי אפידורל- ואני אמא!לא היה לי פנאי במחשבות להקשיב לייעוצים של אחרים של כמה חשוב לשמור דם טבורי. המליצו לי, אמרו לי את כל הסיבות למה כן ואני חשבתי לעצמי מה שלא חייב אני לא עושה , לא עכשיו! מקסימום בילד הבא.
היריון שני, צירים מוקדמים יחד עם רעלת היריון, 3 חודשים בבית חולים, הפסקת דופק בלידה, מסיכת חמצן , פקיעת מים, בלי אפידורל ואני כבר אמא לשתיים! עם כל הלחץ והבאסה בהיריון הזה (בכל זאת בית חולים 3 חודשים) -לא רציתי לשמוע על כלום , גם לא על שימור דם טבורי אמרתי לעצמי מקסימום בילד הבא.
אחרי הלידה הזו המחשבה של הדם הטבורי בלידה הבאה נראה מאוד לגיטימית.
והנה היריון שלישי.. הפעם כבר מדברת על זה תוך כדי ההיריון, גם יש סיבה- אולי יוכל לעזור בעתיד למישהו קרוב.. מתחילה לברר מחירים, איך בביטוח הזה ואיך בביטוח הזה, מה יותר כדאי? ומבינה שבדיוק עברנו דירה, יש מלא הוצאות ואנחנו לא יכולים להתחייב גם לזה. והנה שוב רעלת היריון ( בהיריון שלישי כבר לא נכנסים מזה ללחץ)
מגיעה ללידה- צירים חזקים, היפרדות שליה, הכנה לניתוח, יולדת בסוף טבעי במסדרון -בלי אפידורל כמובן ושוב אומרת לעצמי- אז בהיריון הבא, דם טבורי בהריון הבא!
והיום- כמו שאתם מבינים, כנראה לא יהיה היריון הבא. אני גרושה ולא מתכננת לעצמי ילדים נוספים. היום ( לעת עתה אלא אם יהיו הפתעות) פיספסתי את הרכבת של הדם טבורי…
השנה החלטתי לחפש את האור שבתוכי…במהלך השנה אני כל הזמן חושבת לעצמי אם הגבתי נכון? אולי הייתי צריכה להגיב אחרת? מתחילה כל יום לעשות חשבון נפש עם עצמי איפה טעיתי ואיפה הייתי אמא פחות טובה, איפה ויתרתי ואיפה התייאשתי..
אז השנה החלטתי לחפש בעצמי 8 אורות… שיאירו אותי ויזכירו לי כל מה שטוב בי ולא כל מה שלא…
24 שעות ביממה לא מספיקות לי- פירוט בהמשך. אם הייתי יכולה לבחור יכולת של גיבורת על אז הייתי מוסיפה לי עוד שעות או לפחות מצליחה לעצור את הזמן, לסיים את כל מה שיש לי להספיק וללחוץ על כפתור המשך.
בקיץ הילדים שותים הרבה… וכל הזמן.. אנחנו מטיילים, אנחנו בים, בבריכה, פעילויות חוץ וחם… ממש חם… רוב הזמן הילדים צמאים ועל כן ניגשים לבד לשתות.בחורף, בעיקר בימים הקרים, הצורך לשתות פוחת משמעותית ,הם לא מרגישים צמאים, רמת הפעילות שלהם יורדת כי עוברים לפעילויות פנים ולא לפעילויות חוץ… והשתיה הקרה כבר קרה מידי בשבילהם… אבל בכל זאת חשוב מאוד לשתות אז מה עושים?
הילדות שלי לא אוהבות מים בחורף. אז אצלנו בעיקר שותים תה ויסוצקי… שואלים את עצמכם למה דווקא ויסוצקי… כי הקטנה שלי לא אוהבת אף סוג אחר ( ומי שמכיר אותה יודע שלא כדאי לעצבן אותה☺️)…יש תה בכל הטעמים… תה לימון, תה נענע, תה רגיל, תה ירוק, תה פטל… אפשר להמתיק עם דבש טבעי… אפשר לשתות חם, פושר או אפילו לתת לו להגיע לטמפרטורת החדר.
1. תחרות סביב השתיה- מי שמסיים עד ארוחת הערב את הבקבוק/ קנקן שתיה שלו מקבל מדבקה . ( להקציב כמות ריאלית).
2. משחקונים ( נגיד טאקי) שכל סיבוב מי שמפסיד צריך לשתות כוס . או לשחק איתם ארץ עיר, ומי שמסיים סיבוב עם הכי פחות נקודות צריך לשתות…
3. הרגלים חדשים- להתחיל את הבוקר עם כוס תה ולסיים את היום עם כוס תה. גם מחמם וגם טעים.
4. לתת לילדים להכין לעצמם את כוס התה. פעולה ההכנה גורמת להם להיות חלק מזה ומהרצון לשתות אותו…
5. להכין יחד מסיבת תה- לאסוף את כל הבובות , להושיב את כולם בכסאות , לערוך להם כוסות. ואז יחד עם הבובות גם הילדים יושבים לשתות את התה.
מסיבת התה שלנו… יחד על אלפחורס6. בימים קרירים אך פחות גשומים – לדאוג לצאת החוצה, גן שעשועים, להביא שמיכה , בקבוק מים ותרמוס תה, ולעשות הפסקה יחד עם עוגיות… (ואם כבר עוגיות אז אלפחורס) ** מתכון בסוף
7. בימים גשומים- בחירת סרט בטלויזיה, התכרבלות משותפת בשמיכה, עם פופקורן וכוס תה חם.
8. ועכשו בויסוצקי חשבו על זה גם ויצאו בחבילות עם מדבקות וחוברת צביעה לילדים של דיסני… אפשר להסביר לילדים שאחרי שתיית כוס תה אפשר לצבוע בחוברת … אצלי הן עפו על המדבקות ..
אפשר כמובן לחפש רעיון אחד שמתאים או לשלב בין כמה רעיונות…
ויסוצקי לילדים בטעמים מגניביםמתנת דיסני שהגיעה בתוך האריזה
תהנו ותחממו
מתכון אלפחורס
מצרכים:
200 גרם חמאה רכה
3 חלמונים
1 חלבון
200 גרם קמח
200 גרם סוכר
400 גרם קרונפלור
2 שקיות אבקת אפיה
חצי כוס מים ( בעת הצורך)
ריבת חלב
קוקוס טחון
הכנה:
לערבב את החמאה, החלבון, החלמונים, הסוכר, קרונפלור , קמח ואבקת אפיה במידה ויש צורך להוסיף מעט מים.
נקבל בצק רך מאוד.
לרדד על משטח מקומח, לקרוץ עיגולים.לאפות בתנור ב160 מעלות עד שהעוגיות מזהיבות (בערך 12 דקות).להוציא בעדינות ולתת לעוגיות להתקרר. לאחר שהעוגיות התקררו למרוח ריבת חלב על אחת העוגיות, לסגור עם השניה. ולטבול בקוקוס.לפזר מעליהן אבקת סוכר
החורף בפתח! צילום: גלעד שטיין- סטודיו עין חדההחורף בפתח!
אף הורה עם ילדים קטנים לא יגיד לך את זה בשמחה… בטח ובטח לא גרוש שיש לו רק שבת פעם בשבועיים.. והוא מתכנן תוכניות לניצול הזמן על הילדים ופתאום… גשם… והכל מתבטל…
אז החלטתי להכין לי תוכנית לחורף ( אני טובה בתוכניות מראש) ושתמיד יהיו לי רעיונות מגירה לפעילויות עם הילדים…
אז אחרי חשבון הנפש בראש השנה ואחרי האיחולים לשנה החדשה, הגיע הזמן לתכנן לעצמי את השלבים של הדרך אל האושר. אותה הדרך שבסיומה אגשים את כל האיחולים שביקשתי… תכנון לפרטי פרטים
אז למה בעצם צריך לתכנן את הדרך… הרי אנחנו יכולים ללכת בשביל ולראות לאן נגיע.. אולי למקומות מופלאים… וזה נכון.. אבל אם שמתי לעצמי מטרה אני רוצה גם להגיע אליה… ובשביל להגיע למקום הנכון צריך לכוון את וייז…
בכל שנה בראש השנה.. שניה לפני שאנחנו מתחילים לאחל לעצמנו איחולים.. שניה לפני שאנחנו לוקחים על עצמנו פרוייקטים לשנה הבאה אנו עושים חשבון נפש עם השנה שעברה…בודקים מה אהבנו יותר ומה אהבנו פחות, בודקים מה היינו רוצים לשנות ומה היינו רוצים לשמר.