אתגר או הזדמנות?

הקורונה כבר פה תקופה…אך לפני שבוע בעת השבתת מערכת החינוך זאת היתה עליית המדרגה עבור כולנו.

רובנו אמהות ואבות עובדים, רואים את הילדים לראשונה בשעה 16/17 ואז חוגים, ארוחת ערב , מקלחות ולישון.

וכשיש חופשים ואין צהרונים/ קייטנות אנחנו מטיילים עם הילדים, מעייפים אותם ובכך מעבירים את רוב הזמן ביום.

יציאת מצרים הפרטית שלי

לבני ישראל לקח 40 שנה לצאת מעבדות לחרות.

ולנו? כמה זמן לוקח לנו לקבל החלטה ולבצע שינוי בחיינו? לצאת מהשגרה והמקום ה"נוח" למקום חדש?

הרי עוד לפני שדלת נסגרת יש הרבה אחרות שפתוחות- רק צריך להסתכל עליהן, לשים לב שהם קיימות, להציץ ולבדוק האם מתאים לנו ויש לנו אומץ להכנס דרך דלת חדשה.

רוצים דירה להשכיר? יכולה להיות שלכם ב 290,000 ₪

אני אמא, עובדת במשרה מלאה, בעלת תואר מהנדס ואוטוטו בעלת תואר שני במינהל עסקים ( מחכה רק לציונים ואני שם),  מרוויחה מעל לממוצע.. ועדיין קשה לחיות פה בארץ.

זה לא סוד, מרגישים את זה מיטב בניה ובנותיה של מדינת ישראל, ששירתו בצבא, למדו לימודים אקדמיים, עובדים בעבודה טובה, ועדיין חושבים מתי יהיה להם בית או איך יצליחו לחסוך לילדים.

לעצור את הזמן

24 שעות ביממה לא מספיקות לי- פירוט בהמשך. אם הייתי יכולה לבחור יכולת של גיבורת על אז הייתי מוסיפה לי עוד שעות או לפחות מצליחה לעצור את הזמן, לסיים את כל מה שיש לי להספיק וללחוץ על כפתור המשך.