יציאת מצרים הפרטית שלי

לבני ישראל לקח 40 שנה לצאת מעבדות לחרות.

ולנו? כמה זמן לוקח לנו לקבל החלטה ולבצע שינוי בחיינו? לצאת מהשגרה והמקום ה"נוח" למקום חדש?

הרי עוד לפני שדלת נסגרת יש הרבה אחרות שפתוחות- רק צריך להסתכל עליהן, לשים לב שהם קיימות, להציץ ולבדוק האם מתאים לנו ויש לנו אומץ להכנס דרך דלת חדשה.

גטהולדת.. איפה זה שם אותי על המאזניים?

צילום: גלעד שטיין- סטודיו עין חדה

יום עם רגשות מעורבים…

מצד אחד..

היום ( בדיעבד) מבינה שזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי… שמצאתי את עצמי מחדש.. שחזרתי לחיות… שאני עושה רק את הדברים שאני אוהבת… כותבת, רוקדת, יש לי זמן לחברות ולבילויים… שאני נמצאת במקום טוב יותר בכל תחום בחיי… בתחום האישי, בתחום ההורי, בתחום המקצועי, בתחום הזוגי ובתחום החברתי.

רוצים דירה להשכיר? יכולה להיות שלכם ב 290,000 ₪

אני אמא, עובדת במשרה מלאה, בעלת תואר מהנדס ואוטוטו בעלת תואר שני במינהל עסקים ( מחכה רק לציונים ואני שם),  מרוויחה מעל לממוצע.. ועדיין קשה לחיות פה בארץ.

זה לא סוד, מרגישים את זה מיטב בניה ובנותיה של מדינת ישראל, ששירתו בצבא, למדו לימודים אקדמיים, עובדים בעבודה טובה, ועדיין חושבים מתי יהיה להם בית או איך יצליחו לחסוך לילדים.

שלושה הריונות, שלוש מתנות ופספוס אחד

עברתי שלושה היריונות – כל היריון והסיפור שלו (וכן כל אחת מהן דאגה לסיפור משל עצמה) , שמירת היריון, האטה בדופק, בית חולים, זירוז בבלון, פיטוצין ובלי אפידורל- ואני אמא!לא היה לי פנאי במחשבות להקשיב לייעוצים של אחרים של כמה חשוב לשמור דם טבורי. המליצו לי, אמרו לי את כל הסיבות למה כן ואני חשבתי לעצמי מה שלא חייב אני לא עושה , לא עכשיו! מקסימום בילד הבא.

היריון שני, צירים מוקדמים יחד עם רעלת היריון, 3 חודשים בבית חולים, הפסקת דופק בלידה, מסיכת חמצן , פקיעת מים, בלי אפידורל ואני כבר אמא לשתיים! עם כל הלחץ והבאסה בהיריון הזה (בכל זאת בית חולים 3 חודשים) -לא רציתי לשמוע על כלום , גם לא על שימור דם טבורי אמרתי לעצמי מקסימום בילד הבא.

אחרי הלידה הזו המחשבה של הדם הטבורי בלידה הבאה נראה מאוד לגיטימית.

והנה היריון שלישי.. הפעם כבר מדברת על זה תוך כדי ההיריון, גם יש סיבה- אולי יוכל לעזור בעתיד למישהו קרוב.. מתחילה לברר מחירים, איך בביטוח הזה ואיך בביטוח הזה, מה יותר כדאי? ומבינה שבדיוק עברנו דירה, יש מלא הוצאות ואנחנו לא יכולים להתחייב גם לזה. והנה שוב רעלת היריון ( בהיריון שלישי כבר לא נכנסים מזה ללחץ)

מגיעה ללידה- צירים חזקים, היפרדות שליה, הכנה לניתוח, יולדת בסוף טבעי במסדרון -בלי אפידורל כמובן ושוב אומרת לעצמי- אז בהיריון הבא, דם טבורי בהריון הבא!

והיום- כמו שאתם מבינים, כנראה לא יהיה היריון הבא. אני גרושה ולא מתכננת לעצמי ילדים נוספים. היום ( לעת עתה אלא אם יהיו הפתעות) פיספסתי את הרכבת של הדם טבורי…

פשוט פיספסתי…

חנוכיית האורות שבתוכי

צילום: גלעד שטיין, סטודיו עין – חדה

השנה החלטתי לחפש את האור שבתוכי…במהלך השנה אני כל הזמן חושבת לעצמי אם הגבתי נכון? אולי הייתי צריכה להגיב אחרת? מתחילה כל יום לעשות חשבון נפש עם עצמי איפה טעיתי ואיפה הייתי אמא פחות טובה, איפה ויתרתי ואיפה התייאשתי..

אז השנה החלטתי לחפש בעצמי 8 אורות… שיאירו אותי ויזכירו לי כל מה שטוב בי ולא כל מה שלא…

הדרך אל האושר- לאן לכוון את הוייז?

צילום: גלעד שטיין- סטודיו עין חדה

אז אחרי חשבון הנפש בראש השנה ואחרי האיחולים לשנה החדשה, הגיע הזמן לתכנן לעצמי את השלבים של הדרך אל האושר. אותה הדרך שבסיומה אגשים את כל האיחולים שביקשתי…
תכנון לפרטי פרטים

אז למה בעצם צריך לתכנן את הדרך… הרי אנחנו יכולים ללכת בשביל ולראות לאן נגיע.. אולי למקומות מופלאים… וזה נכון.. אבל אם שמתי לעצמי מטרה אני רוצה גם להגיע אליה… ובשביל להגיע למקום הנכון צריך לכוון את וייז… 

ראש השנה בפתח… חשבון הנפש התחיל…

 

צילום: גלעד שטיין- סטודיו עין חדה

בכל שנה בראש השנה.. שניה לפני שאנחנו מתחילים לאחל לעצמנו איחולים.. שניה לפני שאנחנו לוקחים על עצמנו פרוייקטים לשנה הבאה אנו עושים חשבון נפש עם השנה שעברה…בודקים מה אהבנו יותר ומה אהבנו פחות, בודקים מה היינו רוצים לשנות ומה היינו רוצים לשמר.