אתגר או הזדמנות?

הקורונה כבר פה תקופה…אך לפני שבוע בעת השבתת מערכת החינוך זאת היתה עליית המדרגה עבור כולנו.

רובנו אמהות ואבות עובדים, רואים את הילדים לראשונה בשעה 16/17 ואז חוגים, ארוחת ערב , מקלחות ולישון.

וכשיש חופשים ואין צהרונים/ קייטנות אנחנו מטיילים עם הילדים, מעייפים אותם ובכך מעבירים את רוב הזמן ביום.

יציאת מצרים הפרטית שלי

לבני ישראל לקח 40 שנה לצאת מעבדות לחרות.

ולנו? כמה זמן לוקח לנו לקבל החלטה ולבצע שינוי בחיינו? לצאת מהשגרה והמקום ה"נוח" למקום חדש?

הרי עוד לפני שדלת נסגרת יש הרבה אחרות שפתוחות- רק צריך להסתכל עליהן, לשים לב שהם קיימות, להציץ ולבדוק האם מתאים לנו ויש לנו אומץ להכנס דרך דלת חדשה.

יש לי חבר חדש

צילום: גלעד שטיין- סטודיו עין חדה

אחרי תקופה של ניסיונות למצוא את מה שנכון עבורי… מצאתי אותו… חבר חדש!בהתחלה עמדתי מהצד והתבוננתי בו, בחנתי, למדתי כיצד הוא יוכל להשתלב לי בחיים. פניתי לחברה שתעשה בנינו הכרות ואז הכנסתי אותו לחיי, הוא הפך לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד. היום אני לא מבינה איך לא הכנסתי אותו קודם.

כפי שאתם כבר יודעים ( ואם יש חדשים שעדיין לא התגרשתי לפני יותר משנה), כחלק מהגירושים והתהליך שעברתי התחלתי לרדת במשקל ללא שום פעילות מיוחדת.

באופן כללי אני אישה שאוהבת את עצמי ורוב הזמן גם אוהבת את איך שאני נראית ולא מרגישה בצורך של שינויים .

התחלתי לשמוע עליו, יותר ויותר אנשים סביבי הכירו אותו, ואני לא רציתי להגביל את עצמי רק אליו ועל כן היה לי קשה בהתחלה להכניסו לחיי, אחרי תקופה שבחנתי, בדקתי, חשבתי, אמרתי לעצמי שאני בתקופת התנסויות וזה הזמן לעשות ניסיון חודש חודשיים ואם לא יתאים אז אחתוך…

פניתי לחברה שהיתה בעלת הכרות מעמיקה איתו, ישבנו אצלה והיא סיפרה לי כל מה שהיא יודעת ויכול לעזור לי, ואני ? עם חששות מעורבים אומרת לה אני הולכת על זה… היא מבטיחה ללוות ולהיות שם בשבילי.

חנוכיית האורות שבתוכי

צילום: גלעד שטיין, סטודיו עין – חדה

השנה החלטתי לחפש את האור שבתוכי…במהלך השנה אני כל הזמן חושבת לעצמי אם הגבתי נכון? אולי הייתי צריכה להגיב אחרת? מתחילה כל יום לעשות חשבון נפש עם עצמי איפה טעיתי ואיפה הייתי אמא פחות טובה, איפה ויתרתי ואיפה התייאשתי..

אז השנה החלטתי לחפש בעצמי 8 אורות… שיאירו אותי ויזכירו לי כל מה שטוב בי ולא כל מה שלא…