גרושה פלוס/ grushaplus
ביום בהיר אחד, רועדת לך האדמה מתחת לרגליים, אתה מרגיש שנבקע חור ענקי בקרקע ואתה נשאב פנימה. לא ברור איך תרים את הראש ותטפס מעלה.
זאת התחושה כאשר אחד מבני הזוג מודיע לשני כי הוא רוצה להיפרד והשני כלל לא צפה את זה בא.
ישר מתחילות מחשבות בראש של "מה עשיתי לא טוב?" ו"איך אפשר לעשות אחרת?" , "האם עוד ניתן להציל" והשאלה הגדולה אם יש עוד מה…
זה כלל לא משנה את אתה בן הזוג שיזם את הפרידה או הבן הזוג שנגרר לתוך זה- המשבר הוא עצום וגדול והוא מתגבר כאשר אתם הרבה שנים יחד ויש גם ילדים משותפים.
כשזה קרה לי – חשכו עיניי , לא הבנתי איך אני עם שלוש בנות קטנות יכולה לתאר את עצמי מתנהלת כחד הורית, לא יכולתי להכיל את זה שהאהבה הראשונה של חיי, האהבה היחידה שלי כבר 14 שנה פתאום לא מאושרת בזוגיות שלנו.
אני לא אשקר , ואומר כי אכן מדובר במשבר, והיו ימים ארוכים של בכי וניסיונות להבין מה עוד אפשר לעשות, ניסיונות לברר מה קרה פתאום- אבל לשאלה אחת לא היתה תשובה והיא הלמה…
אז הפסקתי לחפש את התשובה של הלמה והתחלתי להתעסק בתשובה של האיך.
איך אני רוצה לעשות את זה, ומה הכי נכון עבורי ועבור הבנות.
במהלך הזמן הזה פגשתי גרושים וגרושות אחרים שעזרו לי וחיזקו אותי תוך כדי סיפורם האישי ועל כן החלטתי להקים את הבלוג הזה מתוך רצון להיות לעזר לגרושות אחרות שנמצאות במצבים דומים.
אני עדי, גרושה פלוס שלוש בנות קטנטנות, גרושה החל מאוקטובר 2015.
מקווה שתעקבו ותהנו
שלכם עדי