הקורונה כבר פה תקופה…אך לפני שבוע בעת השבתת מערכת החינוך זאת היתה עליית המדרגה עבור כולנו.
רובנו אמהות ואבות עובדים, רואים את הילדים לראשונה בשעה 16/17 ואז חוגים, ארוחת ערב , מקלחות ולישון.
וכשיש חופשים ואין צהרונים/ קייטנות אנחנו מטיילים עם הילדים, מעייפים אותם ובכך מעבירים את רוב הזמן ביום.
עכשו, אנחנו עם הילדים כל היום, אין אפשרות לצאת לטייל, גם לא לגינת שעשועים.
פתאום אנחנו והם נמצאים יחד לאורך זמן רב.
אתגר חדש. אבל כל אתגר הוא הזדמנות נהדרת.
לפני חמש שנים התגרשתי, זה היה לראשונה שהרגשתי שהבנות שלי זכו באמא שלהן בחזרה ושאני זכיתי בהן, מכיוון שהזמנים שלנו יחד הצטמצמו- כל רגע משותף שלנו הפך להיות חשוב יותר , בו אני רק שם, עבורן, לא מנקה, לא בסופר- רק להיות איתן, כל רגע איתן הפך למשמעותי ועמוק יותר אבל כולנו.
לפני שנתיים עשיתי בחירה ועזבתי את טבע לטובת הגשמת חלום ההוראה, ותוך כדי גיליתי את הבנות שלי עוד קצת, יש לי חופשים שלמים משותפים איתן, אני מצליחה ליצור זמן איכות אחת לתקופה עם כל אחת מהן בנפרד, התחברתי אליהן יותר, ואני נותנת להן את המענה שהן צריכות כל אחת ומה שהיא צריכה ושוב- בעיקר אני שם . ולא רק בהקשר הפיזי, אלא כל כולי שם.
ועכשו, האתגר החדש בפנינו, בפני כולנו, עבר שבוע, שבוע שבו אני עושה שעורים מקוונים, מקליטה את עצמי מסבירה מצגות, מכינה ובודקת מטלות וממשיכה לעבוד מהבית. כי השליחות של ההוראה מתחדדת יותר דווקא בתקופות כאלה.
אך יחד עם זאת שבוע שהפתיע אותי לטובה, שהצלחנו לעמוד ( פחות או יותר בלוח זמנים שתכננו לעצמנו) , שיש רגעים שאחת מאיתנו צריכה רגע לעצמה והיא מצליחה לבטא את זה במילים והשאר יכולות לאפשר לה.

שאחת הכירה את השניה מחדש ויש משחקים ששלושתן יחד מתגלגלות מצחוק ואני מהצד מרוצה.
האתגר לא נגמר- אבל אני כבר לגמרי רואה בו את ההזדמנות.
הזדמנות לי ולהן להבין שלא הכל מובן מאליו בחיים- גם לא יציאה למסעדה / קולנוע.
הזדמנות להפוך להן את הבית לכל מה שחולמות – אוהל בסלון/ בית קולנוע ואפילו בתכנון יצירת אווירת טיסה לקטנה שלי שהתבטלה לנו הטיסה המשותפת שלנו.
הזדמנות להכיר אחת את השניה יותר.
הזדמנות לדבר על נושאים שמעניינים אותן.
הזדמנות שאני פה זמינה עבורן, ולפעמים זה כל מה שהן צריכות לדעת.
הזדמנות לשחק איתן במשחקי קופסא , לעשות יצירות, ספורט וגם לנקות יחד את הבית.
לא יודעת לאן האתגר הזה יקח אותנו, אבל אין ספק שבסופו כולנו נרגיש שזאת היתה ההזדמנות שלנו להנות מהביחד, מהמשפחתיות שקצת השתנתה בשנים האחרונות עקב עבודה מרובה, ודאגה כלכלית למשפחה.
תהנו מההזדמנות ומהביתיות שהקורונה העניקה לכם.
תעשו מהלימון לימונדה.
יהיה לנו עוד הרבה אתגרים בתחומים אחרים אחרי המשבר.
כרגע- בואו נהנה מההזדמנות שנפלה מחלקנו, נהיה אופטימיים ונהיה יחד עם הילדים והמשפחות שלנו. בואו נכיר אותם ( ואותנו ) מחדש.
וקצת תמונות מהטבע היפה שלנו בארץ – שמכניס לי עוד אופטימיות בימים אלו