2018 בפתח ואני החלטתי לצעוק.

כל כך הרבה דברים קרו בשנת 2017. עליות ומורדות. היית ברכבת הרים, נמצאת בכל הקצוות- פעם למעלה ופעם למטה.

אלוהים בשנה הזו סידר לי את כל הקוביות של הדומינו ראלי בדיוק במקום! כל אחת הסתדרה במקום המיועד לה. הפכתי לחלק מוביל בקבוצה, סיימתי תואר שני, נכנסתי לזוגיות. ביום אחד הוא הפיל לי את החלק הראשון ואבא שלי נפרד מהעולם ובדיוק כמו בדומינו ראלי כל החלקים האחרים נפלו אחד אחרי השני… בעודי מנסה לעכל את המוות של אבי- הזוגיות שלי הגיעה לקיצה. ואז גם התערער המקום שלי בעבודה ומצאתי את עצמי בסוף השנה עומדת בנקודת ההתחלה.

למזלי למרות שהכל מסביבי התמוטט נשארתי עם הראש מעל פני המים וזה בזכות היסודות בחיי- המשפחה שלי, החברים והחברות, הבנות שלי, הקבוצה והאחת והיחידה שכל מפגש איתה מכניס אותי לעולם אחר ומראה לי את החוזק והעומק שלי.

לפני חצי שנה הייתי בהרצאה של יובל אברמוביץ- ״הרשימה״. הייתי, הפנמתי אבל לא התפנתי לזה באמת… אחת הארות משם שאם אתה רוצה שמשהו יקרה אז צריך לצעוק את החלומות שכולם ידעו.

השנה החלטתי שאני רוצה לצעוק בדרך להגשמת היעדים!

אז 2018

מה אני רוצה ממך?

לא הרבה😜

1. אני לא יכולה להרשות לעצמי מקום עבודה עם סימני שאלה- בכל זאת אני מפרנסת יחידה ואולי זאת גם ההזדמנות לנצל את התואר השני שלמדתי, אני עם 7 שנות ניסיון בטבע, 4 שנים בניהול צוות מחפשת את התפקיד הבא שלי… כזה שייתן לכישורים שלי לבלוט- תפקיד ניהולי שיש בו צורך ביכולת עבודה בזמן לחץ, בתקתקנות, בארגון ותכנון.

2.הגיע הזמן לזוגיות- השנה מחפשת זוגיות משמעותית , רצינית ומשלימה. כזו שטובה לי , שיחד ארגיש שלם. אין לי רשימת מכולת, רק כמה דגשים- חשוב שיהיה גרוש עם ילדים אבל כזה שכבר הגיע לשלב שמעוניין בזוגיות, שתהיה כימיה, שיהיה איש שיחה, שלא ירתע מאשה חזקה שיודעת מה היא רוצה. אז יאללה,יש לכם מישהו שמראה מתאים? למה אתם מחכים? מוזמנים להפנות אותו אליי😉

3. עוד משאלה שהייתי רוצה שתתגשם זה איור הספר שלי. כשהתגרשתי כתבתי ספר ילדים על הגירושים לבנות. המלל קיים, נותרתי בחיפוש אחר מאייר שרוצה לשתף פעולה. אפילו מתחיל. אני רוצה לעשות לבנות שלי ספר אמיתי ולא רק מלל ואולי מתישהו בעתיד להוציא אותו לאור, אבל שלב שלב.

4. ודבר אחרון ( שמוצהר ) לשנה הזו- קידום הבלוג שלי. לעלות אותו מדרגה, להתפנות אליו יותר, לא רק לתוכן אלא גם לעיצוב מסביב.

אז צעקתי… ואני צועקת… ( בדרך הוירטואלית, לא באמת כדאי לכם לשמוע אותי צועקת)

2018- אני מגיעה בכל הכח , האנרגיה והמוטיבציה אלייך.

<span dir=rtl>2תגובות ל‘2018 הגיעה ואני צועקת’</span>

  1. Wowwww
    איזה כתיבה את אלופה.
    בדרך כלל לא רושם יותר מדי אבל הפעם זו עם המראה ישר לפנים.
    1. אין לי ספק שתמצאי עבודה כי אני מכיר כל כך טוב שכל מה שתרצי היה לך ואת תהיה הכי טובה.

    2.אני יודע שזה לוקח זמן אבל התחושה שלי שזה היה ממש בקרוב.

    מי שמכיר אותך יודע שאת בעצם לב שהולך, יש בך כל כך הרבה נתינה ואהבה לתת, שמי שלא רואה את זה מפסיד ובגדול.
    אני ואת מדברים כמעט כל יום על הרבה דברים של הקבוצה שאנחנו מנהלים.
    הנתינה שלך בקבוצה זה אחד הדברים היפים שרואים איך את אוהבת לעזור לאנשים.

    אנשים רואים אותך באור אחר באור שלך.
    יש לך את הכוח להזיז הרים.
    אז לא משנה עם זה ספר, עבודה, זוגיות או הבלוג שלך את בנויה מהחומר של ההצלחה.

    שהיה שנה אזרחית מוצלחת.
    חיבוק.
    ליאב יעקבזון.

    אהבתי

  2. ואני צועקת בחזרה: וווואווווו….
    לעבור את כל זה על הנייר זה נראה כמו סרט עם שלט שמעביר קדימה אחורה ופאוזה…
    אבל החיים, לוקחים אותך למקומות שאתה פוחד לעמוד בהם מבחירה.
    מאחלת לך ולעצמי לעמוד בסוף 2018 עם הרשימה ולצעוק בקול גדול ״הצלחתייייייי״ עם חיוך מטורף וסיפוק עצום מכל החויה המתמשכת הזו.
    ואין לי ספק שזו תהיה שנה בלתי נשכחת!!!

    אהבתי

כתיבת תגובה